מה צריך לקרות כדי שתוכלו לשבת ולדבר?
רותם יוצאת מחדר החזרות עם קלרינט מפורק ביד אחת וטלפון ביד השנייה. חברה שלחה לה שם של מגשרת וכתבה שאצלה היה אפשר לדבר גם על כסף בלי לריב. רותם מעבירה את השם לגלעד. הוא פותח את ההודעה בהפסקה בחממה הקהילתית, רואה שהקליניקה קרובה לבית, וכמעט עונה שאפשר לקבוע. רק בערב מתברר שכל אחד מהם כבר מדמיין פגישה אחרת. רותם רואה את שניהם מגיעים אחרי העבודה וקוראים יחד דף מסודר. גלעד, שראש הצוות שמחליף אותו עוד לא קיבל סידור עבודה, רואה את עצמו מתחבר מהטלפון לרבע שעה כדי להבין במי מדובר.
עוד לפני שמבררים מי המגשרת, כדאי שכל אחד ישלים לעצמו שלושה משפטים פשוטים. ״כדי שאוכל להשתתף בשיחה אני צריך…״, ״בפגישה כזאת קשה לי כש…״, ו״לפני שאקבע חשוב לי לדעת…״. כדאי להשלים אותם במילים שאפשר לעשות איתן משהו. ״אני צריכה מישהו רגיש״ מתאר משאלה מובנת, אבל קשה לברר אותה בטלפון. ״כשמדברים מהר על שלושה נושאים אני מפספסת את השני, ואני צריכה אפשרות לעצור ולחזור אליו״ כבר נותן למועמד הזדמנות להסביר איך היה נוהג. אין חובה להראות זה לזה את הדף. אפשר להעביר רק את הבקשה המעשית שחשוב להביא לשיחה.
רותם מתקנת כלי נשיפה, ולעיתים היא יכולה להזיז עבודה של בוקר אם קיבלה התראה מראש. פגישה שמתחילה בשש בערב, לעומת זאת, נופלת בדיוק בזמן שבו נגנים באים לאסוף כלים לחזרה. גלעד יכול לפעמים לצאת בצהריים, אך הימים מתחלפים. כשהם כותבים ״שעות גמישות״ נדמה להם שהם מבקשים אותו דבר. כשהם כותבים ״אפשרות לבחור בין בוקר לצהריים אחרי פרסום הסידור״, הם מגלים שיש להם שאלה משותפת ומדויקת. תשובה שלילית עליה תחסוך בירור ארוך אצל אדם ששניהם דווקא היו שמחים לפגוש.
יש גם הבדל בין צורך לבין העדפה שתהיו מוכנים לוותר עליה. אם קל לכם יותר להיפגש קרוב לבית אבל תוכלו להגיע רחוק פעם בכמה שבועות, המרחק הוא שיקול שאפשר לבדוק לצד שיקולים אחרים. אם אין לכם מקום פרטי להתחבר ממנו, הצעה לפגישת וידאו בלבד עלולה להוציא את המועמד מהרשימה כבר עכשיו. הרשימה האישית הראשונה שלכם יכולה להיות קצרה מאוד. די שתדעו מה חייב לקבל מענה לפני פגישה, מה כדאי לנסות בפגישה, ומה עדיין פתוח מבחינתכם. כך גם אדם שבן הזוג מצא יכול להיבחן לפי דברים שאתם עצמכם בחרתם.
ולפעמים הדבר החשוב ביותר הוא דווקא מה שאינכם צריכים כרגע. גלעד חושב שעליו להגיע מוכן עם כל השאלות הכספיות, ולכן דוחה את הבירור עד שיהיה לו ערב פנוי. רותם רוצה לדעת בשלב הזה רק אם כשאחד מהם מבקש לקרוא, ייתנו לו זמן. כדי לבחור עם מי להיפגש, הם יכולים להשאיר את המסמכים במגירה ולבקש תשובה על אופן הפגישה. השאלה המצומצמת הזאת מאפשרת לשניהם להתחיל מאותה נקודה, גם אם אחד מהם כבר הקדיש לפרידה הרבה יותר מחשבה.
איך משתמשים בהמלצה של חברים בלי להיכנס לחיים שלהם?
לחברה של רותם יש יתרון שאין לשום עמוד היכרות ברשת. היא זוכרת מה קרה בחדר ברגע מסוים. רותם יכולה לשאול ״כשאמרת שהיה לך נוח לדבר על כסף, מה המגשרת עשתה שעזר לך?״ החברה יכולה לענות שהיא קיבלה כמה דקות לקרוא דף בשקט, או שהמגשרת עצרה כדי לבדוק אם שני המשתתפים מבינים מונח מסוים. אלה פרטים שרותם יכולה להשתמש בהם בלי לדעת כמה הרוויחו בני הזוג, על מה נחלקו או מה החליטו בסוף. גם תשובה כמו ״אני פשוט מכירה אותה מהשכונה״ מועילה. כך רותם מבינה מה עומד מאחורי ההמלצה ומאיזו נקודה עליה לברר בעצמה.
אם מישהו אומר ״הוא מצוין עם אנשים כמו גלעד״, אפשר להחזיר את השיחה לקרקע בנחת. ״מה ראית בעצמך שהיה לך מועיל? אני מנסה להבין איך נראית שיחה איתו כשמבקשים לעצור״. יכול להיות שהממליץ עצמו לא ישב עם המגשר מעולם, אבל נעזר בו בהרצאה לקהילה. זאת עשויה להיות סיבה טובה לקרוא עליו. היא נותנת פחות מידע על הדרך שבה הוא מחלק את זמן הדיבור בין שני אנשים שחולקים עליו ואחד על השני. אפשר להודות על השם ולהמשיך לבדוק בלי לבקש טלפון של מישהו אחר שקיבל ממנו שירות.
מותר גם להגיע להיכרות משני כיוונים נפרדים. רותם יכולה להציע את השם שקיבלה וגלעד יכול לפנות למועמד אחר דרך אדם שהוא סומך עליו. אין צורך שהחברה של רותם תתקשר בשמה ותספר ״מה באמת קורה שם״, גם אם היא מציעה לעשות זאת מתוך דאגה. עדיף לבקש ממנה פרט התקשרות שפורסם לציבור ולהחליט לבד איך להציג את הבקשה. אם היא כבר עשתה היכרות, מספיק לומר לגלעד מה קרה בפועל. יש הבדל בין הודעה שבה נמסר מספר המשרד לבין שיחה ארוכה שבה אחת העמדות כבר הוצגה.
מי שמציע שם יכול גם להקל על האחר להגיד שאינו מעוניין. במקום ״סידרתי לנו פגישה אצל מישהי מעולה״, רותם יכולה לכתוב ״קיבלתי שם, עוד לא קבעתי. מה תרצה לדעת לפני שנחליט אם לפנות?״ אם גלעד מכיר את המגשרת דרך העבודה ולא נוח לו להרחיב, די שיאמר שהוא מעדיף לבחון שם אחר. אין כאן חוב כלפי החברה שהמליצה. היא נתנה כיוון לחיפוש, ולבני הזוג נשארה הבחירה אם ללכת בו.
גם כשכמה אנשים שולחים את אותו השם, שווה לשים לב אם מדובר בכמה התרשמויות עצמאיות או באותה המלצה שעברה בקבוצת חברים. אין צורך לחקור מי מכיר את מי. השאלה הפשוטה ״יצא לך לפגוש אותה בעצמך?״ מסדרת את התמונה. אם האדם מעדיף לא לדבר על הניסיון האישי שלו, אפשר לעצור שם. את מה שחסר תוכלו לברר ישירות מול המועמדת, ובמקום לבקש ממנה משפחה שתערוב לה תוכלו לבקש ממנה להראות איך היא מסבירה דבר שחשוב לכם להבין.
מה אומר רישום ברשימת המגשרים של בתי המשפט?
אם מועמד מציג את עצמו כמגשר מטעם בית המשפט, בקשו לדעת למה הוא מתכוון. יש הבדל בין הופעה ברשימת המגשרים בענייני משפחה, מינוי שקיבל בתיק מסוים והכשרה שסיים אצל גוף פרטי. לפי הנהלת בתי המשפט, הרישום מאפשר לקבל מינוי בתיקים המופנים לגישור. הוא אינו רישיון לעסוק בגישור, ואינו התחייבות שאותו אדם ימונה. בעלי דין יכולים גם לפנות בעצמם למגשר שאינו ברשימה. אם קיבלתם מכתב הפניה, בררו מי הוציא אותו ולמה הוא מתייחס, לפני שאתם משווים אותו להזמנה פרטית.
תקנה 4 לתקנות בתי המשפט העוסקות ברשימת המגשרים מייחדת תנאים לרשימת ענייני המשפחה. בין הדברים הנבדקים במסלול הזה נמצאים הכשרה כללית בגישור והכשרה בענייני משפחה, התנסות מודרכת, ניסיון מקצועי והערכה. לכן, כשמישהו אומר "אני מוסמך", אפשר לשאול בפשטות מה שם ההכשרה, מי העניק את התעודה ומה מתוך הלימוד כלל עבודה מודרכת עם משפחות. שאלה נפרדת היא אם שמו מופיע כיום ברשימת המשפחה. גם אחרי שביררתם את שני הדברים, כדאי לשמוע איך הוא היה נותן לכל אחד מכם זמן לקרוא ולהגיב להצעה בחדר.
מה אפשר ללמוד מעמוד ההיכרות של מגשר?
דפנה מרכזת הזמנות בבית דפוס. כשהיא פותחת עמוד מקצועי, העין שלה נמשכת מיד לשמות הגופים המופיעים בו. ניצן, שעובד במוקד של חברת הסעות במשמרות מתחלפות, קורא קודם את שתי השורות שמתארות מה קורה כשמגיעים לפגישה. הם מדברים ביניהם בעיקר באנגלית. דפנה שולטת היטב בעברית בשיחה ומעדיפה לקרוא סיכומים כספיים באנגלית. בעמוד שהם קוראים מופיעים הביטויים ״גישור משפחתי״, ״שירות באנגלית״ ו״הכרה מקצועית״. כל אחד מהם עשוי להיות רלוונטי, אבל אף אחד מהם עדיין אינו עונה על השאלה המעשית של דפנה.
כדאי לקרוא תיאור מקצועי עם פתק קטן לידו ולתרגם כל טענה שמעניינת אתכם לשאלה שאפשר להשיב עליה. ליד ״שירות באנגלית״ דפנה כותבת ״מי מנהל את השיחה באנגלית, והאם אותו אדם יכול גם להכין סיכום כספי שאוכל לקרוא באנגלית?״ ליד ״הכרה מקצועית״ ניצן כותב ״איזה גוף נתן את ההכרה, למי בדיוק, ומה שמה של הרשימה או התעודה?״ הטענה השנייה נשארת עמומה עד שיגיע פירוט. אין סיבה לנחש שמדובר בהטעיה, ובאותה מידה אין סיבה לבסס עליה בחירה.
שימו לב גם למעבר בין לשון יחיד ללשון רבים. ניצן מוצא תיאור שבו כתוב ״אצלנו עובדים בעברית ובאנגלית״, ומתחתיו תמונה של צוות. בהחלט ייתכן שאחת מאנשי הצוות מתאימה בדיוק לבקשתם. מה שחסר הוא השם של מי שתיפגש איתם והקשר בין היכולת שלה לבין השירות המבוקש. ״עם מי נשוחח בפועל, ואיזה חלק מהחומר היא עצמה קוראת וכותבת באנגלית?״ היא שאלה קצרה שחוסכת התכתבות שלמה על הכישורים המצטברים של המשרד.
לפעמים העמוד דל בפרטים דווקא במקום שחשוב לכם, והשיחה הישירה משלימה אותו היטב. לפעמים העמוד מפורט מאוד, אבל גם אחרי שפניתם איש אינו מוכן לומר מי אמור לשבת בחדר. תנו לכל פיסת מידע את המשקל שלה. אתר יכול לעזור לכם לזהות מועמד ששווה להשקיע בו שיחת בירור. ניסוח נאה, צילום מזמין או רשימה ארוכה של עיסוקים אינם יכולים להשיב במקומו כשאתם שואלים מה יקרה בבקשה מסוימת שלכם.
איזה ניסיון מקצועי רלוונטי למה שאתם צריכים?
גלעד היה מעדיף לפגוש אדם שכבר עבד עם הורים שההכנסה שלהם אינה נכנסת באותו תאריך בכל חודש. הוא איננו מחפש תשובה לשאלה כמה כסף צריך להעביר ומתי. מה שמטריד אותו הוא הרגע שבו הוא ינסה להסביר איך מסתכלים על שלושה חודשים יחד, ורותם תשמע בזה התחמקות מלדבר על החודש הקרוב. כששואלים ״יש לך ניסיון בפרידות מורכבות?״ כמעט כל תשובה יכולה להישמע מספקת. כשמתארים את הקושי הזה במילים פשוטות, למגשר יש הזדמנות להראות אם הוא מבין מה יצטרך לעשות בחדר.
גלעד יכול לשאול ״בלי לספר לנו על משפחה מסוימת, איך אתה עוזר לשני אנשים לקרוא נתון שאחד מהם מכיר מהעבודה והשני רואה בפעם הראשונה?״ תשובה אחת יכולה לתאר איך בודקים קודם מה מייצגת התקופה שמופיעה בראש הדף, ואז מבקשים מכל אחד להסביר מה הוא מבין ממנה. תשובה אחרת יכולה להסביר שבשאלה חשבונאית חסר למגשר ידע, ושבמצב כזה הוא יציע לבני הזוג לברר נתון מסוים עם איש מקצוע מתאים. שתיהן נותנות לגלעד חומר לשיקול דעת. הוא יכול לברר מתי המגשר מרגיש שביכולתו לעזור להסביר, ומתי יעדיף לעצור כדי שאחרים יבדקו את המספרים.
אפשר לדבר על ניסיון בלי לחשוף שום סיפור של לקוח. בקשו לשמוע אילו סוגי אי הבנות חוזרים בעבודה עם משפחות, או הציעו דוגמה משלכם ובקשו שיתארו שתי דרכי התמודדות אפשריות. אם המועמד מתחיל לספר על אדם מוכר, אתם יכולים פשוט להחזיר אותו לשאלה. ״אין לנו צורך לדעת אצל מי זה היה. מעניין אותנו מה עשית כשאחד ביקש לחזור לעמוד הקודם״. תשובה שמבהירה אילו פרטים אינו משתף, ובהמשך מתייחסת עניינית לדילמה, מאפשרת להעריך גם את שיקול הדעת שלו וגם את יכולתו להסביר.
הכשרה בעריכת דין, לימודי גישור בקורס פרטי ועבודה מעשית בגישור בין בני זוג הם שלושה פרטים שונים. כדאי להבין על מה בדיוק מעיד כל פרט בתיאור שלפניכם. אם הוצגה תעודה, אפשר לשאול מי העניק אותה, למי היא הוענקה ומה היקפה. אם הוזכר ניסיון משפטי, אפשר לברר מה היה תפקידו של האדם באותה עבודה ומה תפקידו המוצע כלפיכם. מי שמציג ניסיון רב בעבודה עם משפחות יכול לפרט באילו סוגי שיחות התנסה, גם אם אינו מוסר שמות, תוצאות או פרטים מזהים. כך אפשר להקשיב לתוכן התשובה בלי לבקש מאדם להוכיח את איכותו דרך חייהם של אחרים.
רותם מגלה שמעניין אותה דווקא מה המועמד עושה כשההסבר הראשון שלו אינו מובן. היא שואלת ״ואם אני אומרת שהבנתי, אבל אז שואלת שוב את אותה שאלה, איך תגיב?״ מועמד שמציע לנסות שרטוט, לתת לה זמן לקרוא או לבקש ממנה להצביע על המילה שמבלבלת אותה מתאר פעולה שניתן יהיה להתרשם ממנה בהיכרות. אם הוא חוזר רק על שם ההכשרה שלו, השאלה על אופן עבודתו עדיין פתוחה. מותר לה להגיד בפשטות איזה חלק מן התשובה עוד חסר לה.
מה בודקים בשיחת ההיכרות הראשונה?
השיחה הראשונה יכולה להיות קצרה ובכל זאת ללמד לא מעט, אם תבואו אליה עם שאלה של כל אחד מכם. כדאי לברר מראש עם מי מדברים, כמה זמן עומד לרשותכם, האם לשיחה הזאת יש עלות ומה מצופה מכם להחליט בסופה. אם אחד כבר פנה למשרד, די שיעדכן את האחר בפרטים המעשיים הדרושים לפנייה משותפת. מי שזקוק לערוץ נפרד ובטוח לבירור אישי יכול לבדוק איך עושים זאת לפני שמזמינים את שניהם לאותה שיחה. עצם ההתעניינות אינה מחייבת אתכם לפרוש את כל הרקע לפרידה.
רותם פותחת כך. ״יש לנו שתי שאלות לפני שנקבע. אני רוצה לדעת מה קורה כשאחד מאיתנו מבקש זמן לקרוא. גלעד רוצה לברר עד כמה אפשר לתכנן סביב סידור העבודה שלו. אפשר להתחיל בשאלה שלו?״ כבר בבקשה הקטנה הזאת יש משהו ששווה להקשיב לו. האם האדם שמנגד מאפשר לגלעד לנסח את הבעיה במילים שלו, או עונה לרותם מפני שהיא התקשרה ראשונה? אם הוא קוטע בטעות, מה קורה כשגלעד אומר ״רגע, עוד לא הסברתי מתי אני מקבל את הסידור״? תיקון נינוח של אי הבנה יכול ללמד יותר מרצף של אמירות מנומסות שלא העמידו דבר במבחן.
לשיחה עצמה אפשר לקחת כמה שאלות ולבחור את אלה שבאמת משפיעות עליכם. ״מי יישב איתנו אם נקבע? מה נוכל לברר בפגישת היכרות אחת? איך מבקשים הפסקה? אם אחד רוצה לחשוב עד מחר, מה קורה להזמנה? אילו פרטים אתם צריכים מאיתנו כרגע, ולשם מה? אם נקבל הסבר בעל פה ונרצה לחזור אליו אחר כך, מה אפשר לקבל בכתב?״ אין צורך להספיק את כולן. אם תשובה אחת מעלה עניין חדש, עדיף להישאר איתו רגע מאשר לעבור לשאלה הבאה רק כדי לסיים את הרשימה.
הבחינו בין קושי רגעי בשיחה לבין התנהגות שנמשכת גם אחרי שהבהרתם מה ביקשתם. אם המזכירות אינה יודעת לענות על שאלה מקצועית ומציעה שהמגשרת תחזור אליכם, ברור מי אמור להשלים את הפרט. אם גם המגשרת עונה שוב ושוב ״כשתחתמו תבינו״ על שאלה הנוגעת לעצם ההתקשרות, כדאי לשקול להשהות את הקביעה. כך גם אם מבקשים מאחד מכם לשכנע את האחר עוד הערב, או מציגים היסוס ענייני כהוכחה לכך שלא אכפת לו מהילדים. אפשר לזהות במדויק מה בהתנהגות מקשה על בחירה חופשית, בלי לקבוע דבר על אישיותו של האדם.
מיד אחרי השיחה כתבו משפט אחד ששמעתם ומשפט אחד שמתאר איך היה לכם לשאול. ״היא אמרה שאפשר לקרוא בשקט כמה דקות״ הוא פרט שניתן לחזור אליו. ״כשביקשתי לברר אם זה אפשרי גם בשיחה מרחוק היא נתנה לי לסיים״ מתאר התרשמות שלכם. ייתכן שאחד מכם ייחס חשיבות רבה לתשובה והשני לאופן שבו ניתנה. כשמפרידים בין שני הדברים קל יותר להבין למה יצאתם מאותה שיחה עם תחושות שונות.
איך מעלים היכרות קודמת ושאלות על תפקיד כפול?
יום אחרי שקיבלו שם של מועמד, גלעד נזכר שראה אותו פעם בישיבה מקצועית שקשורה לחממה. הוא לא זוכר אם האיש נתן שירות לעמותה או רק השתתף באירוע. רותם שומעת ״אנחנו מכירים״ ומדמיינת קשר הרבה יותר הדוק. לפני שמחליטים שהכול בסדר או מוותרים על השם, אפשר למסור את המעט שידוע ולשאול ישירות. ״נדמה לי שנפגשנו בעבר במסגרת העבודה. האם מוכר לך קשר מקצועי קודם שצריך להביא בחשבון לפני שנחליט אם להיפגש? איך תברר את זה, ומה תוכל להסביר לשנינו?״
תשובה אחראית עשויה להיות ״אני צריך לבדוק באיזה תפקיד הייתי שם ומה היה הקשר שלי לגוף הזה. בואו לא נקבע עד שאבדוק מה אוכל לומר לכם״. מכאן אפשר לשאול מתי ולמי תחזור התשובה, בלי לדרוש חשיפה של פרטי עבודה של אדם אחר. גם תשובה שלפיה הייתה היכרות חד פעמית יכולה להצדיק שאלה נוספת. ״האם יש קשר עבודה שנמשך היום, ואיך אתה מציע לברר אם לשנינו נוח לפגוש אותך?״ מה שחשוב בשלב הבחירה הוא האם ניתנה לשני בני הזוג אפשרות להבין את מהות הקרבה במידה הדרושה להם, להעלות הסתייגות ולבחור אדם אחר.
הדבר נעשה רגיש יותר אם אחד מכם כבר קיבל מאותו אדם עצה אישית. אפשר לומר ״לפני שהשם הזה עלה כמועמד משותף הייתה פנייה בעניין אישי. אנחנו רוצים להבין אם התפקיד הקודם מאפשר בכלל לשקול היכרות משותפת, בלי לחשוף כאן את תוכן הפנייה״. אל תסתפקו במשפט ״אני יודע להפריד״ אם לא ברור מה הוא מציע לעשות בפועל. אפשר לבקש שיסביר כיצד יבחן את השילוב בין התפקידים, מה יידרש לברר בנפרד ומתי יעדיף להפנות אתכם לבחור מישהו אחר. לכל אחד מכם מותר להגיע למסקנה שהמשך הבירור עצמו מכביד מדי.
גם בלי היכרות מוקדמת, כדאי לברר את חלוקת התפקידים. מגשר שמנהל שיחה משותפת בתפקיד ניטרלי שונה ממי שנותן לאחד מבני הזוג ייעוץ משפטי אישי על האינטרסים שלו. אם דרושה לכם עצה משפטית אישית, בררו בנפרד עם מי אתם מתייעצים ומה תפקידו כלפיכם. מומחה חיצוני שיוזמן, למשל, להסביר כיצד נקרא דוח כספי ממלא תפקיד אחר משניהם. שאלו מה בדיוק יתבקש לבדוק, מי יקבל את ההסבר שלו, למי יוכל לענות ומה תהיה העלות של מעורבותו. העובדה שבחדר יושבים כמה בעלי מקצוע אינה אומרת שכל אחד מהם מייעץ לכל הנוכחים.
שאלה טובה במיוחד היא ״נניח שאני רוצה להתייעץ עם מישהו משלי לפני שאחליט אם להתקדם. מה אתה צריך לדעת לצורך התיאום?״ לצורך בחירה בפגישה נוספת אפשר בדרך כלל לומר רק שדרוש זמן. אף אחד מבני הזוג אינו חייב למסור לאחר את פרטי הקשר של מי שאליו פנה או להסביר למה הוא מבקש עצה פרטית. אם מועמד מבקש מידע נוסף, בקשו להבין לשם מה הוא דרוש והחליטו מה נוח לכם למסור. תגובה שמכבדת את הגבול הזה היא נתון ממשי בבחירת האדם שעמו תמשיכו.
מי יישב בחדר ומי יקרא את מה שתשלחו?
דפנה וניצן פונים לשני מועמדים דמיוניים, יעל ונועם. יעל מסבירה בשיחה שהיא עצמה תנהל את פגישת ההיכרות, ושולחת הצעה שבה מופיעים שמה, משך הפגישה והשפה שבה תוכל לנהל אותה. נועם מסביר שהוא מציע במקרה שלהם גישור בשניים ושולח תיאור כתוב של חלוקת העבודה המוצעת בינו לבין עמיתה. הוא מציין ששניהם ישתתפו בהיכרות, ומציע שיקיימו איתם קודם שיחה קצרה כדי שיוכלו לשמוע את שניהם באנגלית. אלה תשובות שאפשר לבדוק מול ההזמנה ומול מי שמצטרף לשיחה. הן מציגות שתי אפשרויות שונות שעדיין צריך לבחון.
גישור בשניים עשוי להתאים למי שרוצה שאדם אחד יוכל להקשיב בזמן שהאחר מרכז שאלות על מסמך. אצל משתתף אחר עצם הישיבה מול שני אנשי מקצוע עלולה להכביד, בעיקר אם עליו לעבור בין שני קולות בשפה שבה נדרש לו יותר זמן. דפנה שואלת את נועם ״אם אני מבקשת לחזור לשורה בדף בזמן שאתה וניצן מדברים, אל מי פונים? מי דואג ששנינו נחזור לאותה נקודה? האם שניכם משתתפים בכל פגישה, ומה קורה אם אחת מכם אינה יכולה להגיע?״ היא רוצה לדעת גם אם המחיר שנמסר כולל את עבודתם של שניהם באותו זמן.
אצל יעל, מנגד, מובן מי תנחה את הפגישה, אבל עדיין לא ברור מי מטפל בחומר שנשלח לפניה. ניצן שואל ״אם אשלח למשרד שאלה אישית על התאמת החדר, מי יפתח את ההודעה? האם כדאי שאשלח אותה לכתובת אחרת?״ כדאי לשאול שאלות דומות לפני שליחת מסמך כלכלי, גם אם בראש המכתב מופיע שם של אדם אחד בלבד. משרד עשוי להיעזר בעובדי תיאום או באדם שמכין חומר לקריאה. תוכלו להבין מי נחשף למה רק אם תתארו את סוג הפנייה ותשאלו מהו הנתיב המתאים לה.
באחד התיאורים נותר הביטוי ״הכרה מקצועית רחבה״ ללא פירוט. דפנה מסמנת לעצמה שהעלתה שאלה וקיבלה תשובות טובות על האנשים שישתתפו, אך טרם קיבלה שם של גוף או הסבר על ההכרה. השלב הבא תלוי בחשיבות הטענה עבורה. אם היא שוקלת להיפגש דווקא בגלל המעמד המשתמע, כדאי לחזור פעם אחת ולבקש את השם המדויק ואת היקף ההכרה. אם הבחירה אינה נשענת עליו, אפשר פשוט להשאיר אותו מחוץ לשיקולים. אין טעם להפוך ביטוי שיווקי מעורפל לא ליתרון ולא למסקנה על כל עבודתו של האדם.
בינתיים ניצן מגלה שבשיחה עם שני המועמדים נוח לו יותר כאשר אחד מדבר והשני ממתין. דפנה דווקא רוצה לשמוע את העמיתה מסבירה מה תעשה בזמן שקוראים יחד. הם יכולים לבקש כמה דקות של היכרות עם ההרכב המוצע, ואחר כך לחשוב בנפרד. אין צורך להחליט באופן עקרוני אם אדם אחד עדיף על שניים. הבחירה היא בין האנשים שעתידים לשבת מולם, ביחס לאופן שבו כל אחד מהם מצליח להשתתף באותה מתכונת.
באיזו שפה מדברים, קוראים וכותבים?
בשיחה רגילה בעברית דפנה מבינה היטב גם הומור וגם רמזים. כשהיא מקבלת עמוד עם יתרות, מועדי חיוב ושמות של סעיפים, היא רוצה לקרוא אותו באנגלית. ניצן רגיל לעבור בין עברית לאנגלית במהלך משמרת, אבל בסוף יום ארוך הוא מעדיף לשמוע הסבר בקול לפני שמבקשים ממנו לקרוא. כששואלים אותם במשרד ״עברית או אנגלית?״ אין תשובה אחת שמכסה את מה ששניהם צריכים. כדאי לפרק את השאלה לפי המשימה ולפי האדם שיעשה אותה. מה שנוח לאחד מכם לנסח בקול עשוי להיות בדיוק מה שקשה לאחר לקרוא בלחץ.
דפנה יכולה לומר ״אני יכולה להשתתף בשיחה בעברית. כשמגיעים למספרים אני צריכה סיכום באנגלית וזמן לקרוא אותו בעצמי. האם את מכינה סיכום כזה, מי כותב אותו, והאם אפשר לקבל דוגמה שהכנת במיוחד להמחשה עם נתונים בדויים?״ דוגמה קצרה יכולה להיות משפט על ההבדל בין סכום חודשי לסכום ששולם פעם אחת. דפנה תוכל לראות אם הניסוח ברור לה בלי לבקש מסמך של זוג אחר. אם המועמדת מדברת אנגלית אך אינה מציעה כתיבה באנגלית, זאת תשובה חשובה שאפשר לעבוד איתה. אפשר לברר אם מוצע תרגום בנפרד ומה הוא כרוך בו.
שפת השיחה ושפת הסיכום אינן בהכרח השפה שבה ייכתב מסמך בהמשך. עוד לפני התחייבות ממושכת כדאי לשאול ״אם נרצה בהמשך מסמך כתוב, באיזו שפה מציעים לנסח אותו? מי מכין כל גרסה, ומה קורה אם אחד מאיתנו מבין משפט אחרת בשתי השפות?״ אינכם צריכים להחליט עכשיו על תוכנו של מסמך כלשהו. די לדעת אם השירות שאתם שוקלים בכלל נותן מענה לצורך הזה, מה טעון בירור נפרד ומי יוכל להסביר לכם את משמעות ההבדלים אם יתעוררו. כך לא תגלו בדיעבד ששניכם הבנתם אחרת את המילים ״כולל אנגלית״.
אם שוקלים להיעזר במתורגמן, יש לברר מיהו, מי בוחר אותו, באיזה אופן הוא מצטרף ומה בדיוק הוא אמור לתרגם. האם התרגום ניתן בזמן השיחה או אחריה, והאם הוא כולל חומר כתוב? מי מסביר למתורגמן ולמשתתפים את הסידורים הנוגעים לסודיות, למי תהיה גישה לחומר ומה מתוכנן לקרות לעותקים? אפשר לבקש תשובות לפני שמוסרים מידע פרטי. אדם עשוי לדבר אנגלית נפלאה ועדיין לא לרצות לתרגם לדפנה תוך כדי שהוא מנסה להסביר את עמדתו שלו. בן משפחה שמוכן לעזור עלול להכביד עליה אם לא תרצה לקרוא לידו נתון אישי.
כדי לבדוק התאמה לא מוכרחים לערוך מבחן שפה. אפשר להקריא משפט קצר מהבקשה שלכם ולשמוע איך המועמד מחזיר אותו במילים שלו. דפנה אומרת ״חשוב לי לקרוא את הסיכום לפני שמצפים ממני להגיב עליו״. אם התשובה היא ״בוודאי, נסביר לך הכול תוך כדי״, היא יכולה לדייק שדווקא ההמתנה לקריאה עצמאית היא מה שביקשה. התגובה לדיוק הזה תלמד אותה אם מי שיושב מולה שומע את הצורך המסוים שלה ויודע לתרגם אותו לסידור שאפשר לקיים.
כמה רחוק אפשר להגיע, ובאילו שעות באמת?
המשרד הקרוב לביתם של רותם וגלעד נמצא במרחק הליכה נעים בשבת בבוקר. ביום עבודה רותם יוצאת מחדר החזרות עם כלים שהיא צריכה להשאיר במקום בטוח, וגלעד מגיע מהחממה באוטובוס שעובר בתדירות שונה בשעות הצהריים. כדי לדעת אם המיקום טוב להם, הם בודקים מסלול ביום ובשעה שבהם באמת תוצע פגישה. רותם מגלה שמשרד מעט רחוק יותר מהבית נמצא בדרך הישירה מהעבודה. גלעד מגלה שבשני המקומות הוא זקוק למרווח לפני המשמרת הבאה. פתאום השאלה ״קרוב למי?״ הופכת להחלטה מעשית על אילו מועמדים להשאיר ברשימה.
גם זמינות כדאי לבדוק מעבר לתור הראשון. שעה שהתפנתה מחר בבוקר יכולה להיות מצוינת להיכרות חד פעמית, מבלי להעיד דבר על האפשרויות בהמשך. גלעד שואל ״אם נרצה להיפגש שוב, אילו חלונות בדרך כלל אפשר לבדוק אחרי שאדע את הסידור שלי? כמה זמן מראש מבקשים תשובה? האם יש דרך לקבוע בכל פעם לשעה אחרת?״ אין צורך לבקש התחייבות לתאריכים רחוקים שאיש עדיין אינו יודע. הוא מנסה להבין אם דרך ניהול היומן מתיישבת עם הדרך שבה נקבעות המשמרות שלו, ומה יקרה כשהן יזוזו.
ניצן, שמשמרת במוקד עלולה להסתיים מאוחר מכפי שתכנן, זקוק לפרט אחר. הוא רוצה לדעת עד מתי אפשר לעדכן במקרה של שינוי, למי מודיעים, ואם איחור קצר משאיר די זמן לפגישה ששווה להגיע אליה. התשובה ״נסתדר״ נשמעת נעימה, אבל קשה להסתמך עליה מול סידור עבודה. שאלה מדויקת יותר היא ״אם מודיעים לי בבוקר שלא אוכל לצאת בזמן לפגישת צהריים, מה האפשרויות מבחינת דחייה, מעבר לשיחה מרחוק ועלות? אפשר לקבל את תנאי השינוי בכתב?״ ייתכן שמשרד מסוים מציע תנאים ברורים שפשוט אינם מתאימים לו. זה כשלעצמו טעם סביר לבדוק אפשרות אחרת.
פגישה מרחוק מרחיבה את הבחירה מעבר למרחק נסיעה, אבל דורשת מקום שאפשר לדבר בו, חיבור שניתן לסמוך עליו ואפשרות לקרוא את מה שרואים על המסך. גלעד יכול להשיב להודעה מהחממה, אך אינו יכול לשוחח על עניין משפחתי כשאנשים נכנסים למחסן לקחת ציוד. רותם יכולה לסגור את דלת חדר החזרות, אבל בזמן חזרה בחדר הסמוך קשה לה לשמוע. לפני שמחליטים שנוח להתחבר מהעבודה, נסו לדמיין את עשר הדקות שבהן תרצו להתרכז במשפט שחשוב לכם. אם אין מקום כזה, למיקום הפיזי עשוי להיות יתרון ממשי.
בררו גם פרטי גישה שרלוונטיים לכם אישית. האם הדרך מהכניסה לחדר כוללת מדרגות, האם אפשר להגיע כמה דקות לפני הזמן ולשבת בשקט, האם יש מקום שבו אפשר להמתין בנפרד, ומה עושים בשיחה מרחוק אם החיבור של אחד נקטע? כשמבקשים חדר שקט אין צורך למסור היסטוריה רפואית כדי להבין אם החלון פונה לרחוב רועש. אפשר לבקש תיאור של המקום או שיחת ניסיון קצרה. התשובות יאפשרו לכם לצמצם את הרשימה לפי היכולת להגיע ולהשתתף, גם אם על המפה כל האפשרויות נראות קרובות באותה מידה.
איך מבררים עניין אישי כשלא בטוח לדבר יחד?
יש הבדל בין העדפה לשקט לבין מצב שבו עצם הפנייה עלולה להיחשף לאדם שאינכם רוצים לשתף. ניצן, למשל, רוצה לבקש חדר שקט מפני שקשה לו להתרכז אחרי שעות בחדר מוקד רועש. הוא מעדיף לברר זאת בעצמו בלי ששאר המשתתפים יעסקו בשאלה למה הרעש מפריע לו. אדם אחר עשוי לחשוש שבן הזוג יקרא הודעה, יראה זימון ביומן משותף או יגיב באופן שמקשה עליו לומר שהוא מתלבט. לשני האנשים יש סיבה לברר איך פונים בפרטיות, אבל במקרה השני התשובה עשויה לקבוע אם בטוח בכלל לשקול פגישה משותפת.
לפני שמספרים מה מטריד אתכם, אפשר לברר את אופן התקשורת עצמו. ״אני מבקשת מידע לפני היכרות. מי קורא הודעות בכתובת הזאת? האם פנייה יוצרת זימון או הודעה אוטומטית למישהו נוסף? אני יכולה לקבל תשובה רק בדרך שאציין. תוכלו לכבד את זה?״ אם אינכם יודעים אם בטוח לקבל תשובה, אל תשאירו מספר לחזרה רק מפני שיש שדה כזה בטופס. בחרו דרך פנייה שאתם יודעים שמתאימה לכם, או פנו תחילה לאדם עצמאי שאתם סומכים עליו כדי לברר איך להמשיך. אינכם צריכים למסור כאן את פרטי הקשר של בן הזוג כדי לשאול כיצד המשרד מטפל בפנייה ראשונה.
גם שיחה שנערכת ביחידות מצריכה בירור לפני שנכנסים לתוכן. שאלו ״מה תוכל לשמור במסגרת השיחה הפרטית, מה עשוי לעבור לשיחה משותפת, והאם תגיד לי מראש אם לא תוכל לקבל מידע בתנאים שאני מבקשת? האם אתה רושם משהו מהשיחה, ומי יכול לעיין בו?״ בקשו תשובה שמתייחסת לדרך העבודה המוצעת ולנסיבות הפנייה. אמירה כללית ש״הכול דיסקרטי״ משאירה פתוחה בדיוק את השאלה למי עשויה להימסר איזו פיסת מידע. אם דרושה לכם הבהרה משפטית על סודיות או על משמעות המסירה, כדאי לקבל אותה בייעוץ אישי נפרד לפני שחושפים את הפרטים.
שימו לב מה קורה כשאתם מציבים גבול קטן וברור. מי שאומר ״אל תחזרו אליי בטלפון״ יכול לצפות שהאדם שמולו יברר איזו חלופה מתאימה לפני שיפעל. אם חוזרים אליו בכל זאת, או מתנים אפילו הסבר על אופן הפנייה בכך שבן הזוג יהיה על הקו, יש סיבה לעצור. אם אתם חוששים מהתגובה לעצם ההיסוס, אינכם צריכים לבחון את החשש באמצעות ישיבה משותפת. האפשרות לפנות לייעוץ עצמאי בערוץ בטוח עומדת בפני כל אחד מכם. אינכם חייבים למסור זה לזה שם, מספר טלפון או הסבר לבחירה להתייעץ בפרטיות.
ייתכן שאחרי בירור יתברר שמגשרת מסוימת אינה מקיימת שיחות אישיות במתכונת שביקשתם. יש הבדל גדול בין מי שמסבירה לכם את המגבלה לפני שסיפרתם דבר, לבין מי שמעודדת אתכם לפרט ורק אחר כך מודיעה שתצטרך להעביר את תוכן הדברים. במקרה הראשון קיבלתם מידע שמאפשר בחירה. אתם יכולים לעצור, לברר במקום אחר או לבחון דרך אחרת לקבל תמיכה. גם אם הצד השני היה רוצה תשובה עוד היום, אפשר להסתפק בהודעה קצרה שאינכם קובעים פגישה. את הסיבה האישית מותר להשאיר אצלכם.
מה באמת כלול בהצעה שקיבלתם?
שתי הצעות שנראות שונות מאוד יכולות לתאר כמעט אותה פגישה, ושתי הצעות שנושאות אותו סכום יכולות לכלול עבודה שונה. לפני שמשווים, בדקו מה אורך הזמן המוצע בפועל, האם הסכום נמסר לשניכם יחד או לכל משתתף בנפרד, ומי צפוי להיות נוכח. בקשו לדעת אם הסכום שמצוין הוא הסכום הסופי לתשלום עבור אותה פגישה, אילו תוספות עשויות לחול, ואילו פעולות דורשות הסכמה נפרדת. די להתמקד בהצעה שאתם שוקלים לקבל. אין צורך לנחש כמה פגישות תצטרכו בעתיד כדי להבין מה אתם מזמינים עכשיו.
הנה תרגיל חשבוני בדוי בלבד. נניח שעל פגישה של שישים דקות נכתב בהצעה אחת שש מאות שקלים לשניכם יחד, ובשנייה שלוש מאות וחמישים שקלים לאדם. בהנחה שבשתי ההצעות מגיעים שני משתתפים, שמדובר באותו משך ושאין תוספות, הסכום הכולל בדוגמה השנייה הוא שבע מאות שקלים. זה כל מה שהחשבון מלמד. המספרים הומצאו לצורך ההשוואה ואינם תעריף של איש מקצוע. השאלה המועילה שאפשר לקחת מהתרגיל היא ״מה הסכום הכולל ששנינו נשלם על הפגישה המסוימת הזאת בתנאים שתיארנו?״
אצל דפנה וניצן ההבדל המכריע עשוי להסתתר דווקא במילה ״סיכום״. הצעה אחת יכולה לכלול הודעה קצרה בעברית עם הנושאים שעלו ומועד אפשרי להמשך. בהצעה אחרת ניתן להזמין בנפרד סיכום קריא באנגלית של הנתונים שנדונו. אם דפנה מניחה שהמילה כוללת תרגום וניצן מניח שכל עבודה בכתב כבר שולמה, שניהם עלולים לצאת מאותה הצעה עם ציפיות שונות. כדאי לנסח בקשה אחת מסוימת ולבקש תשובה עליה. ״ביקשנו סיכום כספי באנגלית. האם הכנתו כלולה בהצעה הזאת, מי יכין אותו ואיך נדע את המחיר לפני שמבקשים להכין אותו?״
גם לזמן שמחוץ לפגישה עשויה להיות משמעות. אם המגשר מציע לקרוא חומר מראש, אפשר לברר מה הוא מבקש לקרוא לצורך ההיכרות, אם יש עלות לקריאה, והאם הוא יבקש אישור לפני עבודה נוספת. אם צפויים להשתתף שני מגשרים, בקשו הצעה שמבהירה את ההרכב ואת הסכום עבורו. אם אחד מכם זקוק למתורגמנית, בררו מי מתאם אותה, מי משלם לה ומה קורה להזמנה שלה במקרה של שינוי. אינכם מבקשים הנחה כשאתם שואלים את השאלות האלה. אתם מנסים לוודא ששני אנשים עם לוחות עבודה וצרכים שונים מבינים את אותה הצעה.
אפשר גם לברר מתי נוצרת התחייבות לפי ההצעה שקיבלתם. האם ההודעה שמציעה שעה רק מציגה אפשרות, האם השעה נשמרת עד מועד מסוים, ומה נדרש כדי לאשר אותה? רותם רוצה להיות מסוגלת להתייעץ עם גלעד בלי לגלות שהמשרד כבר ראה בתשובה שלה הזמנה. היא יכולה לכתוב ״קיבלתי את ההצעה. אבדוק אם השעה מתאימה לשנינו ואחזור אליכם אם נרצה להזמין״. אם נדרשת תשובה במועד מסוים כדי לשמור מקום, אפשר לכבד את המגבלה וגם לתת למקום להתפנות כשאחד מכם עדיין מתלבט.
במחירון של אופקים חדשים פורסמו 950 ₪ לשעת גישור גירושין לשני בני הזוג יחד, כולל מע״מ. במחירון של המרכז הישראלי לגישור ובוררות מופיעים 600 עד 750 ₪ לשעת גישור גירושין לכל צד, לפני מע״מ, לפי מורכבות המקרה. לשני משתתפים בדוגמה השנייה השעה כולה מסתכמת ב־1,200 עד 1,500 ₪ לפני מע״מ. אלה דוגמאות שפרסמו שני גופים. לפני שקובעים עם מועמד מסוים שאלו אם מחירו הוא לאדם אחד או לשניכם, אם יש מע״מ נוסף, כמה זמן נשמר ביומן והאם השיחה הראשונה מחויבת באותה דרך.
איך משווים תשובות כשלא על הכול קיבלתם מענה?
אחרי כמה שיחות קל לזכור קול נעים ולשכוח מי בעצם הציע מה. קחו דף אחד וכתבו בראשו את שמות המועמדים שאתם עדיין שוקלים. מתחת לכל שם רשמו במשפטים קצרים מה נמסר בפועל, מה נשאר פתוח ומה כל אחד מכם יצטרך לנסות בעצמו כדי לגבש דעה. אין טעם לחבר ציונים על אנגלית, מרחק ואדיבות כאילו יחד הם מודדים איכות מקצועית. שעה שאי אפשר להגיע אליה אינה נעשית אפשרית בזכות רושם אישי נהדר. לעומת זאת, שאלה פתוחה על חניה עשויה להיפתר בהודעה אחת ולא להצדיק ויתור על היכרות.
דפנה רושמת שמתוך ההצעה של יעל ידוע מי תנחה את הפגישה ובאיזו שפה אפשר לדבר איתה. טרם התברר לדפנה אם גם הסיכום שהיא צריכה כלול. אצל נועם ברור שיוצע הרכב של שני אנשים ושאפשר לשוחח עם שניהם לפני שמחליטים על פגישה. ניצן עוד רוצה לשמוע איך מחלקים ביניהם את הדיבור ולבדוק אם הזמנים של העמיתה מתאימים למשמרות שלו. איש מהם אינו מוסיף לעמודה של אחת ההצעות את המילים ״הכרה מקצועית רחבה״ כעובדה המעידה על איכות. כל עוד לא ברור למה הכוונה, הם פשוט אינם משתמשים בטענה לצורך ההשוואה.
לפני ששולחים תזכורת, בדקו אם שאלתם דבר אחד או שלושה דברים באותו משפט. ״יש לכם אנגלית, גמישות וסיכומים?״ עשויה לקבל תשובה חיובית, בלי שתדעו למה התכוון המשיב. דפנה כותבת שוב ״תודה על האישור שאפשר לדבר באנגלית. הדבר שחסר לי הוא אם אוכל לקבל אחרי פגישה סיכום כספי כתוב באנגלית, ובאילו תנאים. גם תשובה שהשירות אינו מוצע תעזור לי להחליט״. כך קל יותר להבחין בין פרט שנשמט בהתכתבות ובין קושי מתמשך לקבל תשובה שאפשר להסתמך עליה.
יש תשובות שלא יגיעו עד שתיפגשו, ומוטב להכיר בכך. איש אינו יכול להבטיח מראש שתרגישו בנוח ברגע של מחלוקת. ניצן יכול לשער שכשתהיה הפסקה יצליח לחזור ולשאול שאלה, ולגלות בהיכרות שנוכחות של שני מנחים דווקא מקשה עליו. לעומת זאת, לשאלה מי מוזמן לפגישה ומי יחויב עליה צריך להיות מענה מעשי לפני שמזמינים. אם התשובה החסרה נוגעת לפרטיות, לנגישות שבלעדיה אי אפשר להשתתף, לזהות המשתתפים או לתנאים הכספיים של הפגישה עצמה, אפשר להשאיר את ההצעה בהמתנה ולברר עם מועמד נוסף בינתיים.
בסוף ההשוואה בקשו מכל אחד לבחור פרט אחד שהוא סומך עליו ופרט אחד שחסר לו. גלעד עשוי לומר ״אני סומך על זה שיש אפשרות לצהריים כי ראינו שתי שעות ממשיות, אבל עוד לא ברור מה קורה כשמשנים לי משמרת״. רותם יכולה להגיד ״ברור לי ששמעו את הבקשה לקרוא בשקט, ואני עדיין רוצה לדעת אם נוכל לצאת מהיכרות בלי לקבוע המשך במקום״. מתוך שני המשפטים האלה כבר אפשר לנסח פנייה ממוקדת. לא חייבים להסכים מי הרשים יותר כדי להסכים איזו תשובה דרושה לשניכם.
מהו הצעד הקטן ששניכם באמת מוכנים לעשות?
במקום להכריע הערב מי ילווה אתכם לאורך כל הדרך, נסו להגדיר את ההחלטה הקטנה שעומדת על הפרק. אולי אתם מוכנים לשיחת היכרות אחת בתנאים שכבר ביררתם. אולי אתם רוצים לבקש בכתב פרט חסר ורק אז לשקול מועד. אפשר גם להניח להצעה ולעבור לשם אחר. אם אחד מכם מסכים ״רק לשמוע״ והאחר חושב שכבר בחרתם מגשר, כדאי ליישב את הפער לפני הפנייה. הודעה משותפת יכולה לומר ״אנחנו מבקשים לקבוע פגישת היכרות אחת. אחריה כל אחד יחשוב בנפרד, ונודיע אם שנינו מעוניינים בהמשך״. בקשו שהתגובה תבהיר מה התנאים לאותה פגישה.
את פגישת ההיכרות אפשר לבחון באמצעות דבר קטן שחשוב לכם באמת. רותם יכולה לבקש כמה רגעים לקריאה גם אם המסמך שלפניה קצר. גלעד יכול לשאול על זמינות ולהשאיר לרותם מקום להוסיף את המגבלה שלה. דפנה יכולה לבדוק אם יש דרך סבירה לקרוא חומר באנגלית, וניצן יכול לשים לב אם הוא שומע היטב מהמקום שבו הוא יושב. אין צורך לביים ריב כדי לראות איך מישהו מגיב. התבוננו במה שקורה לבקשה אמיתית, ואם התשובה אינה ברורה אמרו מה עדיין חסר. כך תוכלו לצאת עם התרשמות מחוויה שהייתה לכם בפועל.
בתום ההיכרות כדאי להתפנות בנפרד לכמה דקות ולנסח שתי שורות. ״הצלחתי להגיד את מה שבאתי לשאול כש…״ ו״לפני שאסכים להמשיך אני עוד צריך…״. אחר כך אפשר לשתף רק במה שנחוץ להחלטה. מותר לגלות שרק אחד מכם רוצה לחזור, ומותר להעדיף לפגוש אדם נוסף גם כשהראשון השיב באופן ענייני. אם יש דבר מוגדר שאפשר לשנות, כמו שעת המפגש או אופן העברת חומר כתוב, תוכלו לשאול עליו. אם כדי להמשיך אחד מכם צריך להשתכנע שלא הרגיש מה שהרגיש, הגיוני יותר לבחור צעד אחר.
גם סירוב יכול להיות קצר ומכבד. ״תודה על הזמן ועל ההסברים. החלטנו להמשיך לבדוק אפשרויות אחרות. אפשר לשחרר את השעה שהצעתם לנו״. אם כבר קבעתם, הוסיפו לאיזו פגישה אתם מתייחסים ובדקו את תנאי הביטול שקיבלתם. אינכם צריכים למסור שם של מועמד אחר, לנמק איזה מבני הזוג הסתייג או להתווכח על הכשרה מקצועית כדי לסיים בירור. אם תרצו להשאיר פתח, תוכלו לכתוב ״כרגע השעות אינן מתאימות לנו. אם הסידור ישתנה נפנה מחדש״. כך גם המשרד יודע כיצד לנהוג וגם אתם יודעים שהפנייה הסתיימה.
בערב רותם מניחה את הטלפון על שולחן המטבח ושואלת את גלעד ״נוח לך שנקבע, או שיש משהו שחסר לך קודם?״ הוא משיב ״אני רוצה לברר מה קורה אם מזיזים לי משמרת. ומה את צריכה?״ רותם אומרת ״לדעת שאוכל לקחת את ההצעה הביתה ולקרוא אותה בשקט. אני יכולה לכתוב את שתי השאלות, ותראה אם זה מה שהתכוונת״. גלעד קורא, משנה את המילה ״ערב״ ל״צהריים״ ואומר ״כן, את זה אפשר לשלוח. כשנקבל תשובה נחליט אם אנחנו רוצים להיפגש״.